#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דתניא בברייתא דהמגרש הוא רביע התחומין, איך יתפרש ? (4)	"א. בעיר של אלפיים, דהתחומין יחד עם העיר ל""ו (אלפים רבועים) והמגרש י""ב. ובעיר עגולה דחסר רביע הם ט', דהו""ל רביע. (בר אדא משוחאה).<p></p><p dir=""rtl"">ב. בעיר של אלף, דהתחומין בלא העיר כ""ד, והמגרש ח', ובעגולה דחסר רביע ו', דהיינו רביע מכ""ד. (אביי).</p><p dir=""rtl"">ג. בעיר של אלפיים ומרובעת, דהתחומין בלא קרנות של מגרש הו""ל ח', והתחומין כולם ל""ב. (רבינא).</p><p dir=""rtl"">ד. בעיר של אלפיים מרובעת, והקרנות בלא תחומין הוו ד', דהם רביע מכלל הקרנות של אלפיים שהם ט""ז. (רב אשי). </p>"	<br/>עירובין דף נז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"הקשו לרב אשי דאמר דרביע דתחומין שבברייתא קאי על הקרנות, מהא דכתיב סביב, מה באור הקושיא (ב""פ ברש""י) ? ומה תירץ רב אשי ?"	"א. התנא ודאי הלך אחר לשון מגרש שבכתוב. ב. לרב אשי סגי ליתן למגרש את הקרנות, והקשו דבקרא כתיב ליתן מגרש סביב.<p></p><p dir=""rtl"">ומשני רב אשי דהוי כסביב דעולה דהיינו בד' קרנות.</p>"	<br/>עירובין דף נז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	עיר עגולה האם מרבעים אותה לעשיית התחומין של ערי הלווים, והאם צריכים לעשות לה מגרש מרובע ?	רואים אותה כמרובעת. אך כיון שאינה מרובעת בפועל, ואין מקום הקרנות ממעט את נוי העיר, סגי במגרש בעיגול.	<br/>עירובין דף נז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם נותנים קרפף לעיר אחת, ולשתי ערים, וכמה ?</p><p dir='rtl'>וכמאן אתיא הא דתנן דאם יש לזו ע' ושיריים ולזו ע' ושיריים עושה קרפף את שתיהן להיות אחת.	לעיר אחת לר&quot;מ נותנים לרבנן לא.</p><p dir='rtl'>בב' ערים גם לרבנן נותנים, לר&quot;ה ב' קרפיפות, לחייא בר רב קרפף אחד של שבעים ושיריים.</p><p dir='rtl'>לר&quot;ה הא דאם יש לזו כרבנן, לחייא בר רב כר&quot;מ, וקמ&quot;ל דאמר ר&quot;מ גם בב' ערים ליתן להם שתים, ולא נימא דלאחת חדא ולתרתי חדא. [וצריכא גם לאידך, דלא נימא דרק לשתי ערים צריכים ב' דדחיקא מילתא, ועיר אחת א&quot;צ כלל].	<br/>עירובין דף נז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דתנן גבי ג' כפרים דאם יש ביניהם קמ&quot;א ושליש מהני אמצעי לחברם, היאך א&quot;ש כר&quot;ה דב' ערים יש להם ב' קרפיפות הא לדידיה כה&quot;ג א&quot;צ אמצעי לחברם ?	דלא איירי כשיש רווח בין שתיהן קמ&quot;א, אלא דרואים את השלישי כאילו הוא ביניהם, ואז אם יהיה בין האמצעי לכל אחד מהם קמ&quot;א הו&quot;ל חדא.	<br/>עירובין דף נז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	הא דרואים את האמצעי כאילו הוא בין שתי הערים לצרפן, איזה מרחק יהיה בין שתי הערים, ואיזה מרחק יהיה האמצעי מביניהם ? ומ&quot;ש מעיר העשויה כקשת ?	"בין שתי הערים כמה שיהיה, אם יש בשלישי למלא מהני. ול""ד להא דבקשת בעינן שלא יהיו בין שני הצדדים ד' אלפים אמה, דהתם אין מה שימלא, וכאן השלישי ממלא.<p></p><p dir=""rtl"">בין השלישי לביניהם, שלא יהיו אלפיים. ואף אם בקשת לא מקפידים בין היתר לקשת על אלפיים, היינו משום דשם יש בתים המחברים, וכאן לא.</p>"	<br/>עירובין דף נז		
